1. המבקש הגיש בר"ע על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בבאר שבע בתיק 2-93-00043-14, שם נקבע ביום 13.7.05:
"החייב ימציא בתוך 10 ימים צו ירושה או צו קיום צוואה לרבות הצוואה. באשר לבקשת החייב לשלם החוב בסך של 100 ש"ח לחודש, אני מפנה את החייב להחלטתי המנומקת והמפורטת מיום 28.2.05. יצויין כי מדובר בתיק לקביעת דמי מזונות כאשר השיעורים נקבעו בפסק דין. באשר לבקשת החייב לביטול פקודת המאסר, פקודת המאסר תבוטל בכפוף לתשלום הסכום בגינו הוצאה. הזוכה רשאית להגיש בקשותיה כפי שתמצא לגביית החוב".
בבש"א 5206/05, מבוקש פטור מתשלום אגרה בגין הבר"ע ובבש"א 5207/05 מבוקש פטור מהפקדת ערבון.
המשיבים מתנגדים לבקשות.
2. המבקש פטור מערבון, בדומה למי שמבקש פטור מאגרה, חייב לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי ולצרף את כל המסמכים הרלבנטים.
תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89
מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99
סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90
יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3)
102). התצהיר לקוני ואינו מפרט למשל שלמבקש דירה העומדת ריקה או שהוא לומד משפטים במכללה פרטית, דברים אלו נלמדו מפרוטוקול הדיון בהוצל"פ ומתגובות הצדדים.
המבקש גר בבית אביו. אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. (ראה בש"א 669/94
, מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1) 406). המבקש לא טען בבקשתו, כי עשה מאמץ אמיתי לגייס את הכסף לתשלום הערבון או האגרה באמצעות פניה לקרובים וידידים, או מקורות זרים. (ראה בענין זה ע.א 823/99,
אסדו נ' המועצה האזורית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42 עמ' 43 ובש"א 494/95,
שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1) 1211.
בתשובתו לתגובת המשיבים שניתנה בלא תצהיר, ציין כי הוא לא מוכן לפרט את רכוש אביו וכי פנה לקרובים שמפאת כבודם אינו מעוניין להגיד את שמם והם לא יכולים לסייע לו בתשלום האגרה או הערבון.
באמור לעיל לא די, המשיב לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית לתשלום הערבון והאגרה, במיוחד נכונים הדברים, כאשר המבקש לומד משפטים במכללה פרטית וזאת גם אם חלק מלימודיו ממומן ממלגות. עוד יש לציין כי למבקש דירה העומדת ריקה.
3. באשר לחובת הפקדת ערבון, נקבע בבש"א 329/90
אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383:
"שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער,אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים."
"לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק דין של דרגה ראשונה - פסק דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור."
ראה גם ע"א 6517/00
בניטה נגד עמותת שערי ציון, תק - על(3), 2574:
".. מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט. משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב - מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות..."
וראה גם בש"א 4735/91
מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפים מוצרי הדר בע"מ ואח', פ"ד מה (5) 867, ובש"א 367/89 פרנק בית הול נגד דננברג פ"ד מג (4) 186.
בש"א 3977/04
יצחק קבסא ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ . תק-על 004(3),
208 ,עמ' 209 מפי כב' שופט ריבלין:
"השיקולים המתחרים המרכזיים המנחים את בית המשפט בשאלת מתן פטור מהפקדת עירבון הם שניים: האחד, כי אין לחסום בפני תובע או מערער את שערי בית המשפט, אך משום שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. השני, כי יש להתחשב בהפסד שעשוי להיגרם לנתבע או למשיב, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (ראו רע"א 377/87 חליל ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה., פ"ד מא(4) 522). בענייננו, לא שוכנעתי כי שגתה כבוד הרשמת באיזון שערכה בין שני השיקולים. זאת בעיקר לאור הבאתה בחשבון את מצבם הכלכלי הקשה של המערערים, כך שהופחת סכום העירבון אותו הם נדרשו להפקיד."